הורביץ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ-

החלטה

המבקשת, היא הנתבעת בתיק זה, הגישה ביום 27.9.10 בקשה לביטול פס"ד שניתן כנגדה, במעמד צד אחד, ביום 20.7.10, בשל אי הגשת כתב הגנה מצידה במועד.

ראשונה לטענות המבקשת, הינה טענתה כי בקשתה הוגשה במועד, במסגרת 30 הימים הקבועים בתקנות להגשת ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, כאשר לא הוגש כתב הגנה במועד הקבוע בדין.

שנית, טוענת המבקשת, כי כתב הגנתה לא הוגש במועד בשל פגם טכני שנפל אצלה; לטענתה, דברי הדואר והמסמכים המגיעים אליה, נסרקים במערכת סריקה אופטית, ומתויקים אצלה במחשב, תחת שם המבוטח בעניינו הוגשו המסמכים. המסמכים הסרוקים מועלים אל שולחן העבודה במחשב המבקשת, כשהם מופנים לטיפול העובד המטפל בפוליסה של המבוטח. ברם, לטענתה, במקרה דנן, כתב התביעה נוסח באופן עמום, ללא הקשר בין הדברים המובאים בו, וללא ציון פרטים מהותיים כגון מספר הפוליסה, הגיע באיחור רב למחלקה המשפטית, ולכן לא יכולה היתה המבקשת להיערך כנדרש להגשת כתב הגנה.

עוד מוסיפה המבקשת וטוענת כי עובדי מחלקת הסריקה הינם עובדים שאינם בקיאים בתוכן המסמכים המוגשים, ותפקידם הינו רק סריקת המסמכים וניתובם לעובד המטפל במבקשת.

בנוסף, טוענת המבקשת כי בית משפט זה משולל סמכות עניינית לדון בתביעה, וכי הסמכות הייחודית לדון בתובענה מסוג זה, שהינה תובענה בין עמית לבין קופת גמל, נתונה לבית הדין העבודה, זאת על פי ס' 24[א][3] לחוק בית הדין לעבודה. לשיטתה, מאחר ולמשיב פוליסת ביטוח מנהלים הכוללות רכיבי פיצויים ותגמולים שהינם הפרשות במסגרת יחסי עובד-מעביד של המשיב עם מעבידו, חברת סטארפק, ומעבידו הקודם, חב' מולטיפאק, הרי שהסמכות הייחודית נתונה לבית הדין לעבודה.

לגופו של עניין טוענת המבקשת כי למשיב 4 פוליסות לביטוח חיים במבקשת, וכי ביום 14.7.09 פנה אליה בבקשת פירוק הפוליסות, וביום 20.10.09, הודיעה כי הגיע לגיל 65. בקשת המשיב לא היתה נהירה למבקשת, ועל כן פנתה היא אליו בבקשות הבהרה, אשר עלו בתוהו, מאחר שהמשיב לא ידע להסביר את בקשותיו. ממילא, כך המבקשת, המדובר בפוליסות ביטוח מנהלים, ובעל הפוליסה הינו המעביד, ולא ניתן לפדות את הפוליסות עד לקבלת הוראת העברת בעלות מהמעביד.

המשיב התנגד לבקשה, וטען כי בהתאם לתקנה 12 לתקנות השיפוט בתביעות קטנות, היה על המבקשת להגיש בקשתה תוך 7 ימים מיום קבלת החלטה, והיא לא עשתה כן ואיחרה את המועד. לטענתו, פסק הדין ניתן ביום 20.7.10 והומצא למבקשת כבר ביום 27.7.10 על ידי המשיב, וביום 30.8.10 על ידי מזכירות בית המשפט.

עוד לטענת המשיב, כתב ההגנה והבקשה לביטול הוגשו ונחתמו על ידי עו"ד נועה כץ, ומשהמדובר בתביעה קטנה, אין מקום לייצוג על ידי עורכי דין.

המשיב טוען כי המבקשת קיבלה לידיה את הזימון לדיון בחודש 3/2010, ולא יעלה על הדעת כי במשך 4 חודשים לא הגיע כל זימון מהפקיד המטפל במבקשת, אל המחלקה המשפטית.

יתרה מכך, ולגופו של ענין, טוען הוא כי ביום 21.5.09 מלאו לו 65 שנה, הפוליסה הגיעה לסיומה, ולמרות זאת המשיכה המבקשת לגבות מחשבונו פרמיה מלאה בשיעור 100%, גם על כל שנת 2009, וגם על חודשים יוני – יולי- אוגוסט.

המבקשת השיבה לתגובתו, וטענה שוב כי הסמכות היחידה לדון בתובענה מסוג זה נתונה לבית הדין לעבודה, באשר המבקשת הינה חברת ביטוח וקופת גמל, ולמשיב פוליסות ביטוח מנהלים הכוללות רכיבי פיצוי ותגמולים שהינם הפרשות במסגרת יחסי עובד מעביד.

עוד מבהירה היא, כי עו"ד נועה כץ החתומה על הודעת ההבהרה, הינה עובדת באגף המשפטי של החברה, והינה עובדת לכל דבר ועניין, וכי נפסק זה מכבר בעניין פרטוק נ. תורג'מן, כי גם כאשר החברה הנתבעת בתביעות קטנות מיוצגת על ידי עובד החברה שהוא עו"ד, לא קמה לצד שכנגד זכות להיות מיוצג גם הוא.

לגופו של ענין חוזרת וטוענת היא, כי כתב התביעה אינו מעלה אילו פוליסות מבקש התובע לפדות, וגם פניותיה הטלפוניות אליו בבקשות הסבר והבהרות, העלו חרס, באשר התובע לא ידע להסביר באופן ברור את בקשתו.

דיון והכרעה

ההלכה שנקבעה זה מכבר בכל הנוגע לביטולו של פסק דין שניתן במעמד צד אחר הינה:

"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו….

שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה…".

השופט מצא בע"א 5000/92 - יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835.

שתי עילות לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד, ביטול מתוך חובת הצדק וביטול עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט. כאשר ניתנה החלטה בהיעדרו של מבקש הביטול משום שהאחרון לא הוזמן או שהמסירה לא הייתה כדין, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. עצם הפגם שנפל בהליך מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה, ולבית המשפט אין במקרה זה שיקול דעת שלא לבטל את ההחלטה.